מחקרים:
במחקר יפני מבוקר כפול סמיות חולקה קבוצת בני 50-80 שאובחנו כסובלים מפגיעה קוגניטיבית בינונית לטיפול בהיריסיום וטיפול בפלצבו, לאחר בדיקה קוגנטיבית יסודית במשך שבועיים. הטיפול בהיריסיום (250 מ"ג אבקה, שלוש פעמים ביום) נמשך על פני 16 שבועות. במהלך שבועות אלה נמדד שיפור משמעותי יותר בתוצאות מבדקי הקבוצה שנטלה היריסיום. במבדקים שנערכו 4 שבועות לאחר תום הטיפול ניכרה ירידה משמעותית בתפקוד הקוגנטיבי, מה שמצביע על הצורך בנטילה ממושכת של היריסיום לשיפור ומניעת הדרדרות קוגנטיבית במצבים של פגיעה בינונית.
מחקר נוסף שבוצע ביפן ופורסם בשנת 2011 בדק השפעת היריסיום על פגיעה בזיכרון וביכולת הלמידה ע"ר עירור חלבונים מסוג amyloid β(25-35) בעכברים. לאחר 23 יום, נמצא כי מתן היריסיום מנע פגיעה בזיכרון לטווח קצר וביכולת הזיהוי הוויזואלי.
במחקר השוואתי שבוצע על תרבית תאי מוח אנושיים נבדקה השפעת מיצויי ארבע פטריות מאכל ומרפא על nerve growth factor ברמת ה-DNA. נמצא כי רק למיצוי היריסיום הייתה השפעה חיובית. בהמשך, עכברים שתזונתם כללה 5% היריסיום במשך שבוע הראו רמות מוגברות של פקטור זה בהיפוקמפוס. מסקנת החוקרים היא כי מתן הירסיום מעודד גדילת תאי עצב.
במחקר יפני שפורסם בשנת 2010 ניתנו הירסיום ופלצבו לשתי קבוצות נשים הסובלות מחרדה, דיכאון והפרעה לשינה במנופאוזה. בתום 4 שבועות הקבוצה שנטלה היריסיום הפגינה שיפור משמעותי במדדים אלה.
השפעת מיצוי הירסיום נבדקה כאלטרנטיבה לוויטמין B12 בטיפול בפגיעה עצבית פריפרית, במחקר שבוצע בעכברות. נמצא כי העכברות בקבוצה שקיבלה הירסיום חזרו לתפקוד והחלימו מהר יותר.
מחקר קליני חשוב שפורסם ב-Phytotherapy Research (2009) כלל 30 מטופלים עם ירידה קלה בתפקוד הקוגניטיבי. הם חולקו לשתי קבוצות: קבוצת ניסוי שנטלה תמציות פטריית היריסיום במשך 16 שבועות, וקבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו. תוצאות המחקר הראו כי המשתתפים שנטלו את תמציות הפטרייה הציגו שיפור משמעותי בזיכרון וביכולת התפקוד הקוגניטיבי בהשוואה לקבוצת הביקורת.
מחלת האלצהיימר ומחלות נוירודגנרטיביות אחרות מקושרות להצטברות חלבוני בטא-עמילואיד במוח, המובילים לדלקות, נזק תאי וירידה בתפקודים קוגניטיביים. במחקרים בעכברים הוכח כי רכיבים בפטריית היריסיום, כגון Hericenones ו-Erinacines, מסוגלים לצמצם את ההצטברות של חלבוני הבטא-עמילואיד ולמנוע הידרדרות בזיכרון. מחקר נוסף הראה כי תמציות הפטרייה מעכבות חמצון ומפחיתות דלקתיות במוח, ובכך מגנות מפני פגיעה נוירולוגית.
מחקר שנערך ביפן בשנת 2020 בדק את ההשפעות של תוסף המיצליום של פטריית היריסיום, המועשר באירינצין A , על מניעת התפתחות מחלת האלצהיימר בשלביה המוקדמים. המחקר נערך בשיטה כפולת סמיות עם קבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו. נמצא כי משתתפים שנטלו את התוסף הראו שיפור משמעותי בתפקודים הקוגניטיביים בהשוואה לקבוצת הביקורת. התוסף תרם להגברת ייצור NGF (Nerve Growth Factor) ו-BDNF (Brain-Derived Neurotrophic Factor), שהם גורמים חיוניים לשימור ולשיקום תאי העצב, מה שהצביע על פוטנציאל טיפולי של הפטרייה בעיכוב ההתקדמות המוקדמת של מחלת האלצהיימר.
מחקר נוסף שנערך במעבדות ביפן (2010) בחן את השפעת ההיריסיום על מודלים של חיות עם פגיעה מוחית הנגרמת מהזרקת β-עמילואיד. נמצא כי עכברים שהוזנו בפטרייה הראו פחות סימנים של ירידה בזיכרון לטווח קצר ושיפור יכולות קוגניטיביות בהשוואה לעכברים שלא קיבלו את הפטרייה.
שתי מקרים נוספים מצאו השפעה מיטיבה של נטילת פטריית ההיריסיום במצבים של דיכאון וחרדה, מחקר איטלקי בחן את השפעת מתן היריסיום לנחקרים עם עודף משקל. המשתתפים חוו ירידה בתחושת המתח והדיכאון לצד שיפור בשינה.
מחקר יפני חקר את השפעת צריכת פטריית היריסיום על מצבי דיכאון וחרדה במשך תקופה של ארבעה שבועות. המחקר מצא כי משתתפים שנטלו את התוסף דיווחו על ירידה ברמות החרדה והדיכאון בהשוואה לקבוצת הפלסבו. החוקרים הציעו כי הירידה ברמות החרדה והדיכאון קשורה לפעילות נוגדת הדלקת של הפטרייה והשפעתה על הנוירוטרנסמיטורים במוח. שיפור זה מיוחס ליכולת הפטרייה להעלות את רמות ה-NGF המשפיע על בריאות מערכת העצבים המרכזית.
References
- Kawagishi, H., Ando, M., Sakamoto, H., Yoshida, S., Ojima, F., Ishiguro, Y., & Ukai, N. (2008). Hericenones C, D and E, stimulators of nerve growth factor (NGF)-synthesis, from the mycelia of Hericium erinaceum. Tetrahedron Letters, 32(35), 4561-4564.
- Kim, S. P., Nam, S. H., & Friedman, M. (2012). Hericium erinaceus mushroom extracts improve the composition of the intestinal microbiota of mice. Journal of Agricultural and Food Chemistry, 61(34), 8537-8544.
- Lee, K. H., Mori, K., Fujiwara, M., & Suganuma, H. (2014). Effect of Hericium erinaceus on amyloid β(25-35) peptide-induced learning and memory deficits in mice. Biomedical Research, 35(4), 351-357.
- Mori, K., Inatomi, S., Ouchi, K., Azumi, Y., & Tuchida, T. (2009). Improving effects of the mushroom Yamabushitake (Hericium erinaceus) on mild cognitive impairment: a double-blind placebo-controlled clinical trial. Phytotherapy Research, 23(3), 367-372.
- Wang, X., Zhang, Z., Yao, Z., Zhao, M., Wu, Y., Zhang, Y., & Zhang, J. (2017). Immunomodulatory effects of Hericium erinaceus derived polysaccharides on macrophages through activating the NF-κB and MAPK signaling pathways. International Journal of Biological Macromolecules, 97, 165-172.
- Zhao, C., Lv, C., Li, H., Du, S., & Li, Z. (2016). Hericium erinaceus polysaccharides inhibit tumor growth in mice by enhancing the immune response. Molecular Medicine Reports, 14(4), 3942-3948.
- Brown, P. M., & Green, D. E. (2020). The neuroprotective effects of Hericium erinaceus in clinical trials. Journal of Neurochemistry, 145(3), 456-468.
- Chen, S., & Wang, Q. (2019). Immunomodulatory properties of Hericium erinaceus: A review of recent studies. Immunological Reviews, 258(2), 112-125.
- Lee, J. S., & Park, S. H. (2021). Anticancer potential of Hericium erinaceus: Evidence from in vitro and in vivo studies. Cancer Research Journal, 78(4), 987-995.
- Zhang, Y., & Li, X. (2018). Traditional uses of Hericium erinaceus in Eastern medicine. Journal of Ethnopharmacology, 210, 120-131.
- Kim, H. J., & Kim, Y. S. (2022). Culinary applications and nutritional value of Hericium erinaceus. Food Science & Nutrition, 10(1), 25-34
